אורי עוסק בתזונה מכמה היבטים מרתקים: 
יועץ תזונתי – מטפל באנשים ברפואה הטבעית, הוא מעיד על עצמו שהוא אוטודידקט שרכש ידע רב על ריפוי טבעי באמצעות ספרים והשתלמויות, את ההתמחות שלו עשה אצל תזונאי ידוע שם.
עוסק בחינוך – מלמד קורס בשם "השפה, הפילוסופיה וההיסטוריה של התזונה" במדיקולג' (המכללה למנהל חיפה) קורס הפתוח לקהל הרחב, וכן מעביר הרצאות וקורסי בישול טבעי / בריא.
עוסק בחקר ההיסטוריה של התזונה – מתוך הבנה שאם אנשים יחשבו על האוכל שלהם, יכירו את המקורות שלו, את מקור השם שלו ואת תפקידו בהיסטוריה הם יאכלו בריא יותר.
כל הרקע ההיסטורי הופך את עניין האוכל למעניין יותר, אורי מבשל אורגני ואין בבית חומרים משמרים, הוא מלקט מזון בעונות המתאימות, אופה יחד עם אשתו המקסימה טלי ככרות לחם שאור מקמח מלא אורגני אמיתי. (הם אופים לחם לצריכה עצמית וגם לחלק מהשכנים), הוא כובש כל ירק או פרי שרק אפשר בעצמו, עושה את הזיתים לבד, את התיזה שלו במסגרת התואר השני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה , כמה מפתיע, הוא עשה על שימור מזון: איך שימרו מזון לפני 5000 שנה ומה אפשר ללמוד מזה לגבי אורח החיים והתזונה שלנו היום.

אורי מסביר את ההבדל שבין ההיסטוריה של האוכל לבין ההיסטוריה של התזונה : איך התפתחה מערכת העיכול, הרפואה התזונתית, ועיבוד המזון – איך עיבדו את המזון ושמרו עליו, במחקרו מתרכז אורי במזרח התיכון, כי זה נושא ראשוני וכמעט לא נחקר. אורי מקנה חשיבות רבה לאוכל מקומי ולשיטות העיבוד המקומיות המתאימות לאותו מזון, באנתרופולוגיה תזונתית עוסקים לא פעם בהעברת גידולים מסוימים ממקום אחד לאחר, במקרים רבים בהם לא העבירו גם את שיטות העיבוד המקומיות שמיצו והעלו את הערך התזונתי של המזון ובשל כך נגרמו נזקים ומחלות. דוגמא לכך היא העברת התירס מאמריקה למקומות אחרים שגרמה למחלת הפלגרה (מחלה הנגרמת בגלל חוסר בוויטמין B3 ). באמריקה תהליך עיבוד התירס היה כרוך בהשריה של התירס בתמיסת אבן גיר שפרקה את החלקים הבעייתיים והפכה את הוויטמין B3 המצוי בתירס לזמין ובכך מנעה את היווצרות המחלה.
 

   אחרי שטעמתי ממעשה ידיו ושמעתי את הסיפורים וההסברים אני בטוח ששיעורי הבישול במחיצתו מרתקים וטעימים לא פחות.